האם בדוחות הכספיים של הרבעון השני של החברה נדרש רואה החשבון לכלול הפניית תשומת לב לתיקון הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון (RESTATEMENT)?
באופן עקרוני, כל גילוי של הצגה מוטעית מהותית בדוחות כספיים שפורסמו מחייבת את החברה לפרסם דוחות כספיים מתוקנים ולדאוג שכל מי שקיבל את הדוחות הכספיים הכוללים הצגה מוטעית מהותית יקבל גם את הדוחות המתוקנים.
בהתאם להחלטת הרשות לניירות ערך מס' 99-4 בעניין קווים מנחים לבחינת מהותיות של טעות בדוחות הכספיים ועמדה משפטית מס' 105-24 בדבר אופן פרסום דוחות כספיים מתוקנים מחודש מרץ 2012, במקרה בו הטעות הינה בין רבעונים, באופן שבדוחות הכספיים השנתיים אין טעות, כפי שמתואר במקרה שלעיל, החברה יכולה לבחור שלא להוציא דוחות כספיים מתוקנים של הרבעון הראשון לשנת 2018, אלא לתקן את הטעות במסגרת מספרי ההשוואה של הרבעון הראשון בשנה הבאה (2019).
לכן במקרה המתואר לעיל, החברה לא נדרשת לאשר ולפרסם דוחות כספיים מתוקנים לרבעון הראשון של 2018 עם גילוי הטעות.
בהקשר לרואה החשבון המבקר ולסוגיית הפניית תשומת לב לתיקון הדוחות הכספיים (RESTATEMENT) – בדוחות הכספיים של הרבעון השני החברה כוללת מאזנים לימים 31.12.17, 30.6.18 ו – 30.6.17. כמו כן, נכללים דוחות רווח והפסד, רווח כולל, תזרים מזומנים ושינויים בהון העצמי לתקופות: 2017, 1-6.17, 1-6.18, 4-6.18 ו – 4-6.17 מכיוון שתיקון הטעות שהתגלתה אינו משפיעה על אף אחד מהדוחות הכספיים המוצגים ברבעון השני כאמור לעיל, אין צורך בהוספת פסקת (RESTATEMENT).
במידה והחברה היתה בוחרת שלא ליישם את ההקלה שבהחלטת הרשות לניירות ערך והיא היתה מאשרת ומפרסמת דוחות מתוקנים לרבעון הראשון לשנת 2018, רואה החשבון נדרש היה להוסיף לדוחות המתוקנים פסקת הפניית תשומת לב לתיקון הדוחות (RESTATEMENT). גם ביישום אפשרות זו, בדוחות הכספיים של הרבעון השני אין צורך לכלול פסקת הפניית תשומת לב לתיקון הדוחות מחדש.
ביקורת, לא מה שחשבת…